קובי יהב / והימים עוברים |
והימים עוברים, הכל ממשיך כלום לא קרה
והימים עוברים, כל יום צריך לבחור אם להמשיך
או לחזור חזרה, כאילו אין לי ברירה.
והימים חמים, אני מראש נכנע לזיעה
שתשטוף אותי ואני אותה במקלחת קרה
והימים עוברים, בין טיפה לטיפה.
אותו פנס ברחוב
מאיר לאלו שחשוב להם לראות
כל דבר שזז בעיר הזאת
וגם אני ברחוב
הולך בשקט מבקש להתנתק
אך בסופו של יום יש יום אחר.
והימים עוברים וכבר לא מחכה למשהו רע שיקרה
והלילות שקטים, הלילה אסף אותי אליו בחזרה
האנשים חוזרים אל ממלכת יומם
ואני איתם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|