אם תעבירו דף
תראו ילדה קטנה
יושבת בפינה
וליבה מלא ערגה

היכן הוא הפזמון
של שיר קליט קליל
הכל נשכח מזמן
והצער על השמחה העפיל.

זה לא יומן
בלבד סיפור
אל תפחדו
הכל ברור

"לכם הרי
זה לא יקרה"
כתוב
זו רק הילדה
עליה לי עצוב

בדיה על אהבה
כאב ממרחקים
הכל כבר לא נודע
ואנו לא נבין

ובעמוד הבא
ציור של שמש ובית
ואתם פשוט חשבתם
'לא התבגרה עדיין'

אל תחשבו עמוק
כי אז אולי תראו
כי זה שמימינכם
דומע בלי שתדעו

ומעניין מיהו המחבר
שסיפור כזה כתב
על מישהו כמוך
אדם עם לב זהב