|
מתיי מתהלכים בין החיים
שקופים ועיוורים
שדופים וחיוורים
ולמצחם אות הקלון.
מתיי היפים
לא מסגירים לבם שנדם בטרם חשכה.
כוחם במותנם,
קליפתם איתנה.
מתיי הכואבים
מרחפים על פני תהום
ובנשימה כבדה
טובלים בזבח
וצובעים סף דלתי בטרפה.
|
|
|
אין לי שום דבר
להוכיח, והוכחתי
זאת כאן על
הבמה
אלון מזרחי
(אפילו השדר
האיטלקי קרא לי
"דה אירפליין")
בהברקה נוספת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.