איזבל לארן-ורסיין / לא ידעתי |
את אשר אבד לי.
סבוך במילים
ומבין העצים נראה מפותל.
חולפים רגעים
ואז מהבאר [מחלונו השקוף המלוכלך] #(bar)
דמותך זקופה לעומתי.
מתגלף שם בפנים
ולא מבין.
רק לא מבין.
בעמדי,
מול החלון המטונף
ממלמלת:
[אהובי]
לא ידעתי להניח
יסודות
או להאשים באצבעי הרועדת
את אשר אהבתי
בך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|