|
לעולם לא אמצא
את אשר אבד לי.
סבוך במילים
ומבין העצים נראה מפותל.
חולפים רגעים
ואז מהבאר [מחלונו השקוף המלוכלך] #(bar)
דמותך זקופה לעומתי.
מתגלף שם בפנים
ולא מבין.
רק לא מבין.
בעמדי,
מול החלון המטונף
ממלמלת:
[אהובי]
לא ידעתי להניח
יסודות
או להאשים באצבעי הרועדת
את אשר אהבתי
בך.
|
|
|
את אולי במה
חדשה דנדשה
צעירה פעורה
דביקה ולחה,
אבל אנחנו נעשה
אותך לוחמת חי"ר
אל"ף אל"ף, יש
מבינה?
אפרוח ורוד,
אחריו לצנחנים,
ואחריו המבול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.