מתחרש באחת ונמוג בלהט הכבשן.
הקפלים מתארכים ומתקצרים בצללים
מתרוססים, נוטפים את אבקת הדבש, פוזרים
אליי רוח.
התולעים תופרות בינה מלאכותית, והשקט שבלהט -
טווה את השירה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|