|
מאז שעזבנו את העיר
אני עוקב אחר
נדידת הפרפרים
אני אוסף שלכת עלים
מאזין לשירת הציפורים
מתעד את תנועת השבלולים
נתיבים זוהרים על הדשא
ומתמכר לרוח הקרירה
מאז שעזבנו את העיר
אני משורר בצמרות העצים
אני מנמנם בשדות הפתוחים
מייחל לשובן של הבנות מהגן
מתכונן לשובך מהעבודה
מחכה וחורז עם הצל שלי
משחקי שירה חדשה
|
|
|
יש אשכנזי שעיר,
הסלוגנים שלא
מיתקבלים הולכים
למקום שהולכות
אליו כל העורלות
שחותכים
לאשכנזים בני
שמונה ימים.
ועכשיו, מה
הצליל של מחיאת
יד אחת?
גמבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.