זה החיוך הקטן שלך,
ואיך שאתה מסתכל עלי,
זה התזמון המושלם שלנו -
אני כבר מחזיקה את הטלפון,
אבל אתה מתקשר לפני.

זה איך שאתה קופץ
כשאני מדגדגת אותך בגב,
זה איך שאתה מחבק אותי בלילה,
גופך עוטף אותי ברגש כה רב.

זה איך שלפעמים אתה פגיע,
מסתכל עלי במבט עצוב.
וזה איך שאתה תומך בי,
כשהכאב מחזיק אותי בכלוב.

זה איך שאתה רוצה להגן עלי,
ומחבק אותי חזק,
וזה איך אתה מנשק אותי בלילה,
ולא רק...

זה ההודעות שלך באמצע הלילה,
או בבוקר, או באמצע היום,
זאת תחושת עור פניך אחרי הגילוח,
ואיך שאתה גורם לי לחלום.

זה המבט השובב לעיתים בעינייך,
ואיך שאתה מלטף לי את השיער,
זה ההתלהבות הנדירה שלך,
ואיך שאתה מחמם אותי כשאני אומרת שקר.

זה איך שהמיטה ריקה
כשאתה לא שוכב בה לצידי,
זה איך שבכל חוויה חסר משהו,
כי אתה לא חווה אותה איתי.

זה שאני כל הזמן רוצה להפתיע אותך,
להכין לך משהו, לקנות מתנה,
זה איך שאני רואה את החיים פרושים לפנינו,
רק אני ואתה.

זה הריח שלך,
ואיך שאתה מתרפק לי על היד,
זה איך שאתה מתלהב מהגשם,
ושאתה פשוט אתה, יחיד ומיוחד.

זה איך שאתה מבין אותי, חושב כמוני,
כמו אף אחד אחר,
זה איך שאתה פשוט אוהב אותי,
והעובדה שאתה אומר.

זה התמימות המוחלטת שלך,
ואיך שאתה יודע הכל,
זה פשוט איך שאני אוהבת אותך,
עד שבא לי לצעוק את זה בקול.

וזה לא שאני באמת אצליח
להביע את זה במילים,
כי את הרגשות שלי אליך אי אפשר לתאר
במילה, או שתיים, או מתאים ארבעים.