ישות נצחית / הדר |
צועדת את רחובות העיר הזאת
נושמת מילים בקצף הגלים
רושפת בי את צירי הכוכבים.
הפער הולך ומצטמצם
לאורך שנות חיי הכוזבות
הנה התחברתי אל עצמי
לאחר שנת חורף ארוכה.
שמיכות כבדות על מנועים רדומים
אבא שלך שומר עלייך
מפני עצמך שלא תצאי מהכלוב
הפחד הזה לוטש בבשר.
עיניים פעורות לרווחה
לאורך שנות הנצח של האלים
הקודש שבך מרטיט מיתרי נפש
לוטש יהלומי רוח לצורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|