|
ראה כיצד חולפים ימינו
בין אשליה למציאות
האהבה אשר בינינו
נסקה אל ענני בדידות
עוד שיר קטן נכתב עלינו
בעט כחול ושיגרתי
על שמי הליל חרט את שמינו
ירח מר וחלבי
אש התשוקה לא דעכה
מגע הגוף, ריח הקטורת
לא מנגינת כינור זכה
גם לא חסר כאן איזה בורג
זה רק אני שקצת פתחתי
את קופסת החלומות
קצת התכווצתי ונכנסתי
והדלקתי שם אורות
ופתאום אני בת ארבע
בארגז החול הרך
מחפשת לי את אבא
שהביא אותי לגן
רואה כיצד חולף הזמן
בין אשליה למציאות
דואה על כנף ענן לבן
מלא במתיקות
ויד קטנה שוב מציירת
על החול שלל פרפרים
ומשאירה את הגננת
מאחור
חסרת מילים |
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.