נועה ארליך / לפעמים |
אתה משליך עליי מילים - כחפצים חדים, כואבות לא פחות.
לפעמים, כשאתה לא יכול עוד מלהכיל,
את כל מה שעל הלב מונח,
אתה זורק אותי שוב ושוב לפח.
ואני כמו מחכה, יודעת שהרגע יגיע,
גם אם עברה תקופה שקטה, משהו כבר יפריע
ייכנס בינינו השד, יהפוך עולמות ויחריב
וזה הכל אתה למעשה, מחפש איך שוב לריב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|