סלילי עשן נוטפים על התריסים, אובדים עצמם
לדעת בשיירי הרוח הפזורה, של חצות השחר
על חורבות הלילה הצמא שירה.
השמיים פריכים והמכחול עייף מצבוע החמה. החום מתמוסס
תחת כפות הרגליים. רסיסי שפיות גועשים מילים, נטיפים של דבש.
קרח שושנים נמס אל כבשן לסערה.
2.9.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.