אתה פרוש לבן ונקי כמו על שולחן עגול
כשמסביב אין אור, תלוי על כלום מול אלף עיניים נוצצות
שמביטות בך ובטח חושבות כמה אתה גדול מהחיים
בלי צורך בשקל תשעים
הייתי מניחה את כלי האוכל על שטח הפנים שלך
מתעלמת מגאיות מקניונים ומסלעים מחוטטים
שהשאירו האסטרונאוטים
ומחפשת את הצד האפל שעליו כולם מדברים
כשהם עומדים מול הטבע נפעמים
במקום שיעמדו מול הטבע של עצמם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.