|
פעם הייתי האור שלך
גם אם דועך
הייתי המלמול בשנתך
זו שהרגשת יותר מששמעת
אמנם כביתי לך במפתיע
אך מדוע
שנים שחלפו מאז
כמה שפשפתי אבנים זו בזו
מדוע את עדיין רעה אלי
מכבה אותי בנשיפה חדה ואכזרית
בכל מילה שלך
שבה ומזכירה ללא רחם
שאת לא אוהבת אותי יותר
למרות שאני אוהבת אותך
כאז
למרות שאז אהבת אותי
כמעט כמו שאהבתי אותך. |
|
|
אני הכי שונא
אנשים שמדברים
איתי בצ'ט ואז
שולחים לי שורה
של סימנים כאלה,
נגיד
&@!%>-:<$
ואז אני שואל,
מה זה,
קיבינימט?
ואז הם עונים
"מה, אתה לא
רואה? זה איש
שמציץ מעל גדר
ואוכל בננה."
אפרוח ורוד,
זועם נורא.
הנה, ככה:
)-:< |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.