אלכס בראשית / נוגע בסוף |
ענני סערה מתפשטים באוויר
בקולות נמוכים
מרעידים את העיר
בשחור ובדם נשפכים בשחקים
מרסקים חלונות
מציפים את הבתים
מרוקנים הם מאור
כל שריטה בכל קיר בסמטה
שציפורן חרטה כשניסו לעבור
עננים של זימה מתפשטים מעלי
מזיזים לי כמעה
מזיזים לי ודאי
ואני מסרב לשנות שום דבר
מגיף את התריסים ומוזג משקה קר
כמה מר ומטריד העתיד, הגורל
אך אם יש רעל בכוס
הכל נהיה יותר קל
ורוחות פורענות נמשכות מהים
על קנבס ההיסטוריה
נשפך הרבה דם
אין לי מה להפסיד
גם לו היה לי הכל
מה נשאר לי בעולם
קמצוץ בחירה ומכחול
ענני סערה מכתרים את ביתי
מי היה מנחש שכך אמצא את מותי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|