אסף וי / צבעים |
מפזר אור חמים,
תלוי בין כחול לשחור,
מתנדנד על עגלת הכאב,
אל מול כוכב השממה.
כעת,
אותו כוכב נעלם מעיני,
ובמקום שממה,
ציירת עולם בירוק ואדום,
לימדת אותי את יופיים של הצבעים.
את,
השראת השמיים,
להמטיר טל על ארץ צמאה,
כך גם אני כמו האדמה,
משתוקק לעוד ממך,
מתענג על כל טיפת זיכרון של שנינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|