הספר הזה יצהיב / מרוק נשיקות דורות ישנים
וייאכל וירק ויצחין / מהבל זקנים לבנים
כי העביש אך לא התכלה / והאכיל מוחות מנוונים
והיו שצבעו את הספר בזמנם / ולא בחרו בקפידה בגוונים
והבאים אחריהם השתוקקו לדחוף/ פתק  אל חריצי ערימת אבנים
ובעבור נקודה אחת מצופת אמונה / הוקמו תרי"ג בתי יד לבנים.