על חוף זהוב נשטף עורם שמש נעימה
על חוף רטוב נשטף גופם שטף צינה
מול סוגיה פשוטה עומדים
כי ברגליהם קיימת ברירה
במה יצא שכרם, הם שואלים,
אם ישבו עד לאחר צלילת החמה?

כעת, שוכב זנוח בממדיו האדירים
דמעות טוב לב מתועל גואות אל הסלעים
וכשעייף מלהכות גדותיו בסערה ורגשות
בצניעות שלווה ספג את סגפנותו
מבט הרים אל מעל עלוות דקלים
מפלס געש נפשו נסג שוב אל מעמקים
ועיניו קמות לפגוש שוב את אותם המתרחצים

כשעלה השחר בער החול
נעם המצע
אך נעלמתם כשהשחיר ורק אז בכם נפשי חפצה.