|
הכה בברזל בעודו חם
כפתורים מכאנים של חולשה
לאורך מיתרי הפחד הנכונים
הנה המסך נפרץ לחלוטין.
המוזיקה רוכנת לעיניים גדולות
נשים שמנות של אדמה
צועדות את הדרך בשממה
אמרו שהיה כאן פעם סוער.
מסמרים חלודים נבלעים בגזעי הדעת
לזיכרונות קיומיים של חוסר הכרה
הצליל הזה זועק עד לב השמים
על עידן החלום ההולך ובא.
עיני פנינים זוהרות חשכה
קורנות לעברי שדות התניה
הסכר הזה מזוין להלכה
אני לומד לנפץ את התמונה.
|
|
|
'טוב שאת הסלוגן
שלך לא שכחת
בבית!!'
(מתוך בית ספר
לסלוגניסטים
מתחילים 2) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.