בין צהריי היום לערביים, זרי הדפנה נושקים
לשיירי הגעגוע. צרצרי הלילה פוקדים שנתם
אל חצות היום, מחלידים דממה.
אבקת הדבש מתמוססת לרסיסים של פטל, בין קרניים
של זיו הצחוק, בצהרי היום אל טפטופי הערביים.
קפלי הימים נושרים אט, באחר צהריים מנומנם.
30.8.08
לנדב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.