כבר הרבה זמן שלא כתבתי
זה כמעט נעלם
בסופו של דבר אתה תמיד לבד
זאת כמעט בטוח הסיבה ששבתי
קרוע בין אישה כזו לאחרת
הלב בולע לקרבו הכל כשכואב באמת
לועס ברעבתנות את כל המילים שחשבתי

כבר הרבה זמן שלא כתבתי
אולי פשוט היה יותר מידי לשפוך
ואולי גם שלא היה מספיק נייר
שנים שאתה מנסה ללכת עם הראש בקיר
הרסת כל דבר טוב שאי פעם היה לך
גם אם כל כך היית רוצה
לא נשאר למי להסביר

כבר הרבה זמן שלא כתבתי
אך שבגדתי וזרקתי הכל כשלא הייתי צריך
ועכשיו כמו לוחם שהפסיד אני חוזר פצוע ושפוף
אל העט והדיו והמסקנות הכואבות
ישיבות של שעות עם הגב כפוף
רק ככה זה יוצא החוצה
זה הדבר היחיד שנותר לעשות

כבר הרבה זמן שלא כתבתי...