|
באת וסחפת אותי מהרגליים
נתת כל כך הרבה וכל מה שביקשת
בחזרה זה את ליבי
ואכן אותו קיבלת אפילו שלקח לי קצת זמן
בך להתאהב
ילדי, מאיפה למדת כך להתמסר ?
הרי אני לך הראשונה בהכל
ועדין כאילו לבד ידעת כמה אני צריכה אותך.
כמה לילות בכיתי בגבי על דלת חדרי
והנה סוף סוף מתחת לאפי מצאתי
את הידיד שאהב אותי כמו חבר
אתה חובק אותי אליך
מכסה ועוטף בחומך
ורק איתך אני נוגעת בקסם הבריאה
אתה לא נבהל גם כשאני כמו הים סוערת
רועדת בגלים של דמעות
אתה מעלה על בדל שפתי חיוך ואני מיד נמסה
הרי מי יכולה לעמוד בפני לב זהב כשלך? |
|
|
שלמה ניצן
לפריים טיים!
ועכשיו!!!
שאול מהמוסד,
מתגעגע. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.