|
ישבנו בצלע ההר
קיוויתי שתקלף לי תפוז
אבל השמש ברחה הרחק מאיתנו
הכוכבים בעיניים שלי הלכו לאיבוד.
ישבנו בצלע ההר
קיוויתי שתקריא לי שירה
ונדבר על פחדים
אך הגב שלך נותר זקוף.
ישבנו בצלע ההר
הדמיון התעייף
הציפורים צווחו בין צמרות העצים
איך מציירים בדידות? |
|
|
לא, לא, לא
ניתן!!! לא ניתן
שיפגעו
בזכויותינו
הטבעיות!!!! איך
דבר כזה יתכן,
בושה למדינה
שחושבת את עצמה
ליברלית!!!!
די לכיבוש!!!
אור מהוד השרון
בהפגנת יחיד
למען החזרתם של
"הכל עובר
חביבי". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.