|
אני חונקת כאב ומרכיבה
תווים של בדידות -
מתוך שלכת הראווה שלי
אני פורחת.
המחתרת צפה ושוקעת שוב
בייאוש משווע לשקט.
השפיות שלי נעלמת לערפל
בסנגוריה המדומה שלי. |
|
|
מראה מראה שעל
הקיר הסקיתי
והקשיבי:
קנדימן!
קנדימן!
קנדימן!
נו?
לא הבטחת לי
איזה יצור שיש
לו בבטן כוורת
דבורים כזאת?
זאת שאהבה את
התלל-אביבי
מפחדת מסרטי
אימה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.