עוד טעימה ועוד נגיסה
עוד לגמוע מהמעדן הזה, חיים:
עוד חיבוק מתוק של נכד, עם כל הלב, הזרועות הקטנות נכרכות
סביבי
נשיקה רטובה עם שרידי פרילי וביסקוויטים, מהשפתיים הוורודות על
הלחי
מבט מלא אור שבו כל העולם, עור האפרסק צמוד ללחיי...

עוד טיול, עוד מתנות קטנות: ישיבה בצוותא עם חברים, צחוק
ובדיחות (שום דבר לא יותר חשוב מהרגעים האלה...)
ליד שולחן הקפה במועדון, שמחה קטנה וחשובה בלי גבול-
מתנה קטנה מהחיים בעולם הזה.

ועוד פעם: האוזן נמשכת לנעימה שחודרת ללב,שממיסה ממנו הקרח
והאבן באחת...
העיניים משות מהעתון
הניגון חודר אל הלב, דמעות פתאומיות זולגות,הכל מתערבל
בתוכי...

עוד מבט סקרני וחוקר לעברי
אולי עוד רומן? או אפילו התאהבות לא ממומשת
(מבט או חיוך או אפילו רמז לקשר, שמעורר בי הדים, גלים רחבים
ומתפשטים...
סערת הנפש עוד מתעוררת באחת:
הרגש אינו רוצה להכנע לגיל.
הלב הוא צעיר עד הסוף)

עוד טיול, הדרך נכנעת לגלגלי המכונית, הרכב חותך את הכביש
חוצים במהירות את הנוף, ירוק, או יבש ומאובק של סוף הקיץ, אובך
מעלינו, אבק מתערבל באוויר
השמש לוהטת בכל המרחב המתעלף מהחום,
חצב בודד כבר פורח בשולי הכביש. עוד שנה, עוד סתיו

עוד חיבוק לוהט וענוג, עוד פעם הסערה של הגוף
''זרועו תחת ראשי וימינו תחבקני...''
אני עוד כאן.
העולם עוד מרעיף מתנותיו עלי
עוד יום, עוד קצת, עוד פעם...