|
אני יושבת, חושבת
ומבינה
מה שנשאר לי ממך
זה רק דמיון
וזה בעצם כל מה שהיה
ככל שאני גדלה
המחשבות מעמיקות
הכאב נשאר אותו כאב
ורק אני משתנה
היית היחיד שיכול
היה להבין ולשמור
עזבת למעלה
אני רוצה להיפרד
לראות אותך לשנייה אחת,
לומר: "שלום"
אתה כ"כ חסר לי
ואני אפילו לא הכרתי אותך. |
|
|
לאחרונה חוזרות
ונשנות הטענות
כאילו אנו, אנשי
הסלוגנים,
צוחקים על
האירועים
הנוראיים שאירעו
ליהודים במהלך
מלחמת העולם
השניה, הידועים
גם כ"השואה".
אנו מכחישים מכל
וכל את ההאשמות:
אף פעם לא היה
דבר כזה, שואה!
הסלוגניה,
מחלקת דברור
ויחצון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.