|
בריקוד שנמשך כל הלילה
נשמתי לרווחה במבוכה
פוקחת עיניים ואתה עוד שם
ונשימותיך שלוות
ספרתי אותן כשלא הסתכלת
והשקט התפזר בצבעים של לבן
כשראיתי אותך מתעורר לאור יום
רציתי לקחת אותך איתי
לעולם שבו הזמן יעצר
ברגע קפוא ושלם
לא,
שם הריקנות לא קיימת עוד
רק חיוך מטופש בצבע כתום
וזו אני שם
חייה בעולם של אשליה
רואה את מה שתמיד רציתי לראות
ואתה, כך ידעתי
קרוע בין שני עולמות |
|
|
חזרתי מטיול
מחנות השמדה
בגרמניה!
היה סיוט! נורא
פשוט זוועה! כי
לפני הטיול אמרו
לנו: "שזו מדינת
זרה ויש פה
אנטישמיות,
ועדיף לא להראות
שאנחנו יהודים"
אז לא השתנתי כל
הטיול.
שאול מהמוסד,
שקרן פתולוגי
מסביר ממתי הוא
משתמש בקטטר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.