נירון וקסמן / המסע |
מתלווה לאשה אהובה למסע
הימים הם קשים, אף הים לא שקט
אך עוברים בגאון מכשולי האמת
יד ביד משלבים, אוהבים וקלים
זוג פוסע בינות חמציצים וורדים
אף לשמש אין צל, הירח נדם
מכסים עוד פצעים, מתרבים לאיטם
שועלי ערבה מתנפלים על טרפם
אך אשה אמיצה מתלווה לאדם
ולילות התארכו, כוכבים דעכו
ורק שניים שונים בדרכם עוד ילכו
וידם דהתה, משלבים ברפיון
אך לבם עוד פועם ונושם החזון
כבר שמים כבו, התייתמו מלאכים
את ראשם לא יטו, כי הם זוג אוהבים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|