זמן רב חלף מאז
המכתב האחרון
אינני לוחצת
או דוחקת בך
רק מנסה להרכיב לך את
קצוות המציאות כאן.

אתמול
דודה קלרה ישבה
בכסא העץ
ובין שאיפה לנשיפה
הפטירה
שהעולם מתקרב לקיצו
ועם כמות החומר שעישנה
אני לא יודעת
איך היא עוד לא הגיעה
לקיצה.

ובלילות
אני שומעת
את ציון ונסיה מתווכחים
היא
רוצה להתחתן בסתיו
והוא
לשתות עוד בירה
ולמרות הכל
ציון תמיד אומר שנסיה
היא הנס
שלו.

וזהו המכתב האחרון
שלי
אינני עוזבת
או כועסת
רק מקווה למצוא עיסוק
טוב יותר מזה.
להפסיק לעשן
או
אולי
להתחיל לכתוב שירה.