את עולה של כתיבה
                            סובל לבי רק תחת עשן הריסותיו

פעם כתבתי רק מבעד למסך  
העשן והאלכוהול נדרשו לי
כדי למוטט את מחיצות לבי
לא נחוץ לי היום אלא זיכרון חטוף של
דמות פניך צופה בחלון או
צוחקת ושיערך משוך אחור

וקודם שנוצרתי איני כדאי להיות איתך
במחיצה אחת מהירה
התרסקתי והייתי שברים שברים מול
מחיצה אחת גבוהה
שפתאום נמתחה בינינו

עכשיו אלך לדרכי
לחזר אחר אבדותי
אף שהלב
מחזיר אותי אחרייך לשוב ולבקש
אולי תכירי לי פנים שוחקות
אולי שוב
תאהבי


סוף תמוז, ס"ח