[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פריצת הדרך המדעית הוצגה דווקא בכנס כלל לא נחשב, אי שם בדרום
דרומה של פורטוגל. המדענית הצ'יליאנית המבוגרת למדי (71)
אספרנצה דוניטטי, שהגיעה מאוניברסיטה נידחת בצפון צ'ילה,
והתקבלה בדקה התשעים להציג בכנס, עמדה מול קהל מצומצם ומנומנם
בשלהי הכנס, ממש לפני נעילתו. רוב הנוכחים חיכו בסבלנות רבה
לסיום ההרצאה על מנת שיוכלו לצאת לסימטאות העיר הציורית הקטנה
לחוף האטלנטי ולשבת בבתי הקפה והמסעדות על דגים אטלנטיים
צלויים ויין מקומי טוב וזול, ערב אחרון לפני שייסעו איש-איש
לארץ מוצאו.

נושא ההרצאה היה "גיל ביולוגי וגיל כרונולוגי" והתקציר סיפר על
מאמצים לאמוד את הגיל הביולוגי - ערך מספרי שמשמעותו גיל האדם
מבחינה פיזית מנטלית, נתון האמור להיות בעל כושר ניבוי גבוה
לתוחלת החיים של האדם. עד עתה, נחלו כל הנסיונות המדעיים שנעשו
ברחבי העולם לאמוד את הגיל הביולוגי כשלון חרוץ, ואף לא אחד
ציפה שהישועה תגיעה דווקא עתה. התחלת ההרצאה לא רמזה על הבאות
ולו במעט. אספרנצה סקרה באריכות יתרה ואף מייגעת את המאמצים
המחקריים הכושלים בתחום בארבעים השנה האחרונות ואז, בדקות
האחרונות, וללא כל התראה מוקדמת, עברה במהירות לתיאור הניסוי
שערכה עם עמיתיה. ניסוי שהעולם המדעי לא שמע עליו. עד עתה.

הניסוי החל לפני 30 שנה: 1000 בני אדם, בגילאים 40 - 70, ביצעו
בדיקת דם לאומדן גיל ביולוגי (BABT) לפי השיטה שפותחה ע"י
אספרנצה. לפני שנה, נאספו נתונים נוספים על 971 מהם אשר אותרו.
הנתון העיקרי ששימש למחקר היה כמובן תמותה. 433 מהמשתתפים הלכו
לעולמם (מוות טבעי) במהלך השנים האחרונות. השקף שהציגה החוקרת
לא הותיר מקום רב לדמיון: האומדן שלה היה מדוייק בטווח של 3
חודשים פלוס מינוס - לגבי 407 אנשים (!) מתוכם, כאשר לגבי 218
מהם הדיוק היה בטווח של שבוע !!! בסיום הרצאתה הודתה אספרנצה
לדודתה הנמרצת לואיזה בת ה-96 שנלוותה אליה וסייעה לה להפעיל
את המחשב ולתפעל את המצגת. הדודה הנרגשת שנראתה צעירה בהרבה
מגילה הכרונולוגי הייתה אחת מ-1000 המשתתפים במחקר. האומדן
לגביה היה 106. היא גם היחידה מהמשתתפים שידעה את מטרת המחקר.

יושב ראש המושב האחרון בכנס, פדרו פוליני, פורטוגזי חביב
ומשופם שזכה בפרס נובל לפני 17 שנה, אך מאז להפתעת כולם פנה
לעסקי דייג וקייט, וזנח את המדע כמעט לחלוטין, התעשת ראשון
כשהבין את גודל המעמד. לתגלית משמעויות אדירות וקשה להמעיט
בגודל התרומה שלה למדע הרפואה.  הוא עלה על דוכן הנואמים, חיבק
ונישק בחום את אספרנצה ודודתה וביקש מהקהל לשמור על סודיות.
פדרו הזעיק את יושב ראש הכנס ובעצה אחת עם אספרנצה החליטו
השלושה לקיים שיחת ועידה בשיתוף משרדי המדע בצ'ילה ופורטוגל
כדי לסכם על עיתוי וניסוח ההודעה המשותפת על פריצת הדרך. בשל
הפרשי השעות נקבע שהשיחה תתקיים בעוד שעתיים, ממשרד המלון שבו
נערך הכנס. אספרנצה ודודתה יצאו לחדרן שבמלון והבטיחו להגיע
למשרד במועד שנקבע.

כשהגיעו לחדר ביקשה הדודה להתקלח, ואספרנצה שהעייפות השתלטה
עליה, השתרעה על המיטה בתקווה לחטוף נמנום קל, אך ללא הצלחה.
היא הייתה מודעת לפריצת הדרך וידעה ששארית חייה (כ-21 שנה, לפי
האומדן...) תעבור שינוי דרמטי. צלצול הטלפון החריד את מנוחתה,
היא הימרה שזה יהיה מישהו מהקהילה המדעית שלה ששמע איכשהו על
התגלית, אך טעתה, ובגדול. המדבר הציג את עצמו כנורברט
ספיידרלינק, בעלים במשותף של חברת הביטוח הענקית "לוידס",
וניגש ישר לעניין..."אני בדרך אליך, מדבר מהמטוס שלי, זה עתה
המראתי ממדריד וכבר החלפתי שתי מילים עם שרי המדע שאתם את
אמורה לשוחח, הם הסכימו לדחות את השיחה ליותר מאוחר, עד לאחר
שאדבר איתך. אני צריך 20 דקות מזמנך...עוד 30 דקות אני אצלך
במלון...חכי לי זה חשוב..." האיש ניתק. נראה כי הוא העדיף לא
לפרט, ולהמשיך את השיחה פנים אל פנים.

אספרנצה הבינה מייד. התגלית שלה שווה הרבה מאד לחברות הביטוח,
לתחום ביטוח החיים, אם תישמר בסוד. היכולת לחזות את התמותה
בדיוק רב, שווה מיליארדים אם חברת הביטוח תדע יותר מהמבוטח את
תוחלת החיים. האפשרות השנייה קטלנית לחברות הביטוח, וכנראה היא
זו שהזניקה את הבעלים אליה. אם האנשים יידעו את תוחלת החיים
שלהם במדוייק, יקיץ הקץ על ביטוחי החיים ועל הרווחים העצומים
שהם מניבים. האורח בא לקנות את שתיקתה, כנראה לאחר שכבר עשה
זאת לגבי שרי המדע. השאלה היחידה שנותרה היא, מהם התנאים...



אספרנצה לא נולדה אתמול, וההשלכות של תגליתה היו ברורות לה.
כבר לפני שנה כשתוצאות הניסוי הראשוניות הראו הצלחה מעל ומעבר
למה שניתן היה לשער, היא שוחחה על כך עם דודתה (שבוודאי לא
נולדה אתמול) יד ימינה בניסוי, ועם בעלה המנוח, דייגו סנטיאגו,
צייר הצעיר ממנה ב-12 שנה, שהלך לעולמו לפני חצי שנה בתאונת
סקי. שני הנושאים שעלו אז היו חברות הביטוח ועולם הרפואה.
דייגו, שלמרות היותו אמן, היה אדם עם שתי רגליים יציבות על
הקרקע, אמר לה אז שמותר לה למכור את תגליתה אם היא תקבל  כסף
רב. לשניהם היה ברור למה... נכדתם אניטה, שאותה כה אהבו, הייתה
חולה במחלה קשה שהטיפול בה דרש סכומים עצומים. המצב הכלכלי של
הוריה של אניטה - הבן היחיד של אספרנצה ואשתו - היה נואש,
ודייגו ראה בתגלית של אספרנצה הזדמנות פז להשיג כסף שכה חסר
למשפחה. עתה, דייגו כבר לא בין החיים, אך בקשתו, עליה חזר גם
כשהיה על ערש דווי, לתת לאניטה את הטיפול הטוב ביותר, הפכה
לצוואתו המוסרית, עוד הדהדה באזניה.

בעוד אספרנצה מהרהרת בנושא נשמעה דפיקה בדלת החדר. אספרנצה
ניגשה ופתחה אותה...האדם שבדלת הציג עצמו כבעלים של חברת
הביטוח וכדרכו לא בזבז זמן מיותר. הוא שלף חוזה כתוב והגישו
לאספרנצה. "אפילו אני לא הספקתי להציץ", אמר, היועץ המשפטי
שלנו הכין הכל, אני אחראי לשורה התחתונה: שבעה מיליון דולר
מיידית, ושני מיליון דולר החל מעוד שנתיים, על כל שנה שתגלית
שלך, או אחרת דומה לה, לא מגיעה לקהל הרחב... יש לך 15 דקות
להחליט. הזמן, במקרה הזה, לא משחק לטובתנו." נורברט סיים את
דבריו, וניגש, כבן בית לכל דבר, למכונת הקפה שבחדר להכין לעצמו
קפה.

אספרנצה הרגישה מחנק בגרון וסחרחורת קלה, תגובתה הטבעית למצבי
לחץ. היא ידעה שתקבל הצעה גבוהה, אך לא ציפתה להצעה כה גבוהה.
אספרנצה שהרגישה איך הלחץ עולה ומציף אותה, התיישבה על כסא,
מוחה זיעה קרה מעל מצחה. את המצב הצילה, כמו פעמים רבות בעבר,
לואיזה שיצרה מן המקלחת ומגבת על ראשה. "שמעתי הכל...אל תדאגי"
לואיזה התיישבה לצידה של אספרנצה והעבירה יד רכה על מצחה.
"בואי עמי למרפסת, יש לי משהו חשוב לומר לך". השתיים יצאו
למרפסת, בעוד שאיש הביטוח התיישב על הספה עם הקפה שלו וצפה
בטלוויזיה.



לואיזה הובילה את אספרנצה לפינת המרפסת, למקום שרואים בו את
האוקיינוס. היא הביטה באחייניתה בעינייה הנבונות: "הבוקר
קיבלתי מברק... לא הייתי בטוחה שהוא נכון ולכן לא סיפרתי לך
ועתה קיבלתי SMS שמאשר את המברק...אניטה הבריאה. אניטה שלנו...
היא לקחה לפני שבוע תרופה חדשה שיצאה עתה לשוק והבדיקות שערכה
אתמול הוכיחו, מעבר לכל ספק, שהמחלה האיומה מאחוריה. אספרנצה,
אנחנו לא צריכים את הכסף הזה..." אספרנצה הרגישה שאבן ענקית
יורדת לה מהלב. היא חיבקה את דודתה ויחד נכנסו לחדר. איש
הביטוח הפנה לעברן מבט מלא ביטחון עצמי מוגזם. "אני מחכה
לתשובה, לא מדוייק, אני מחכה לתשובה חיובית, ורצוי מהר".

"ובכן" התחילה לואיזה, "אספרנצה דווקא חושבת על תשובה מסוג
אחר, לא מדויק, תשובה שלילית" אם תהיה סבלני תשמע את זה מפיה.
איש הביטוח נראה כלא מאמין, שלא לומר אובד עצות. הוא פתח את
פיו כדי לומר משהו, ומייד סגר אותו. אפשר היה לומר כי לא היה
רגיל במצבים מהסוג הנ"ל. אפשר היה בהחלט לומר כי לא ידע מה
להשיב. הוא שלף כרטיס ביקור מכיס חליפתו, הושיטו לאספרנצה ובלי
מילים יצא מהחדר.



שיחת הועידה התקיימה במועדה. כל המשתתפים העלו על נס את תרומתה
של אספרנצה למדע, והובעה הערכה כי תזכה בוודאי בפרס נובל. אף
לא אחד מהמשתתפים הזכיר, ולו ברמז, את איש הביטוח שנגוז האותה
מהירות שבה הופיע. בסיום הפגישה קיבלה אספרנצה שיחת טלפון. על
הקו הייתה נכדתה האהובה אניטה שבירכה אותה על תגליתה המדעית.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך נוסע פיל
לאילת ?
(במשאית רחבה)
איך נוסעת
ג'ירפה לאילת?
(במשאית גבוהה)
איך נוסע חמור
לאילת?




עם אשת !


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/7/11 22:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי אלף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה