שתינו חיות בר לא מבויתות.
נפגשנו באחת ממלחמות ההישרדות,
שתינו היינו פצועות.
ניסיתי לשרוט אותך,
להכות אותך,
ובעיקר לברוח לפני שאתרגל לתחושה
המוזרה שנעמה לי.
רוך מהול בהתרגשות
הרגשתי שוקולד מרוח.
אבל את ידעת בשקט נישקת,
חיבקת פשוט היית
והתאהבנו...
מאז הפכתי להיות חתול בית עדין
שמחכה בסבלנות לליטוף היום יומי.
אין מלחמות ואין כאב רק פחד שתלכי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.