|
המקומות החשופים של הפחד
רושפים מראות כסף נרחבות
רשתות התניה תרבותית
מרקמי כאבים חסרי שם.
אני לא מוצא את מקומי
החרכים האלה גדולים מידי
אוקיינוס שלם של חשכה
תובל בנפשי הצרובה.
אנשי השבט שלי
פזורים על פני רוחות השמים
לאורך גדרות המערכת
מעבר לאדוות הכוכבים.
חלונות פרוצים של אור
מנשבים אדים בירוק
יערות של קסם אפל
להבות של רוח בשמים. |
|
|
"המין האנושי,
גרגרי חול,
שחושבים שהם
הכל"
(המטריקס) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.