דני ברטי / היסטוריה |
ניבטות מן האופק
את עקבות צעדיהן
של כפות רגלייך המטופפות
בתוך משיכות מכחול ארוכות
עלי כתם שמש
בחזיתו של בד פרום
וידעתי, כי כאשר צעדתי עמך
את כסות עינייך לא הסרתי
והותרתי את חום לבך מטלטל
אנה ואנה
כחומר ביד היוצר
כעת, בידייך את
ידיים נוגות
המלטפות ברוך
את סימני המכחול
על פתחי הדלתות הדהויים
היכן שמכה השמש
ואני,
את קופסת הצבעים
איבדתי בדרך
ואצעד לאטי
באפרוריות
מפגר אחר עקבות צעדייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|