כתוב לי עוד פרטים, אם לא קשה לך על מחלתה של אשתך. סרטן.
חוויתי את אותה חוויה עם מרטין, כולל עגלת נכים. אבל בשלב
מסוים שכנעתי את הרשויות שיש צורך בעזרה בבית. זה בוצע די מהר
כי התקשרתי לירושלים ואישרו לי די מיידית את כל הבקשות.
מרטין היתה עם המחלה הזו משנת 1999 ועלתה לשמים ב 2006 כך
שרכשתי ניסיון רב בכל התחומים האדמיניסטרטיביים. בבית חולים
רמב"ם בחיפה, נהגו לשאול אותי אם אני רופא, בגלל הידע במחלה
שלה...
אז אם יש משהו שאתה צריך, אל תהסס לעלות זאת על הכתב או להתקשר
אלי, ואעשה את מה שיש ביכולתי לעשות כדי לעזור.
אם יש לך שאלות על פוסט-פוליו, אענה, אבל רק לך.
אחד הדברים שהכי עזר לי אלה השיחות לעומק שהיו לי עם מרטין.
זהו הדבר החשוב ביותר. בשלבים מסוימים של המחלה כבר אי אפשר
היה לשוחח יותר. כמה חבל שלא הספקנו להגיד את הכל...
עדיין אינני קולט בצורה מדוייקת מה אתה אומר, האם כוונתך היא
צבי ישראל בכיוון הקפיטליסטי של הניכור שנוצר כאן? כוחניות?
ומה זה "קולקים" האם הכוונה לטדי קולק? הרומאן של עמוס עוז
"מנוחה נכונה" קראתיו לאחרונה בשנת 1982 כך שזיכרוני איננו
בהיר אם כי אני זוכר את עוצמת השפעתו עלי. זה ללא כל צל של
ספק.
האם כוונתך בתחום התרבות, יצירת תרבות המונים? ואובדן התרבות
המקומית הייחודית?
יש עכשיו שתי תנועות שמענינות אותי שבהן אנשים "יפי נפש" ללא
כיוון פוליטי שמאל או ימין, רוצים לשנות את הפוליטיקאים ולהביא
אנשים נקיי כפיים. והוזמנתי להקשיב. אם יהיה לי כוח לנסוע עד
רעננה לפגישות, אסע. אם לא, אנסה ללמוד על המשך דרכם מן
האינטרנט. גם פגשתי לאחרונה את השכן שלי, בורובסקי מועמד
לראשות עיריית חיפה. הוא הבטיח שימנה אותי לוועדת המצע בתחום
התרבותי. התברר שיושבת בוועדה אישה, שהיתה כבר בכתיבת המצע של
מצנע או וגם של יהב ראש העיר הנוכחי ואחר-כך ליכלכה את שניהם
בעיתונות המקומית. בעצמה היתה תקופה מסויימת חברת מועצת העיר
חיפה מטעם מפלגת שמאל, שמנעה את כניסתי.
יש לי תחושה שהאישה הזו שונאת גברים, ואת זאת למדתי מפי בעלה.
אבל גם מן העיתונות המקומית, כי יש לה נטייה להעריץ מועמד
ואחר-כך כשהוא לא עושה מה שהיא אומרת (ואין לה רעיונות גאוניים
או משהו כזה, רק כוח רב בתקשורת של הביצה החיפאית) היא יורדת
עליו כסח.
בפעם הראשונה שהעליתי בפני בעלה את התיזה "שונאת גברים" הוא
קצת נסגר בפני האפשרות הזו. למרות שהחל לספר לי פרטים מדהימים
על מערכת יחסים בהחלט סגורה מאוד, ללא שיחה בכלל, כמו שני
אנשים זרים. כמה כאב. כמה סבל.
לאחרונה פגשתיו בסופרמרקט והוא אישר לי. הוא החל לדבר עליה
חופשי. אני לא מבין איך שני אנשים שלא סובלים זה את זו,
מסוגלים להמשיך לחיות ביחד, למרות שיש להם איזה 100 חיות
להאכיל ביחד כל יום...
בינתיים פגשתי במקרה את יו"ר ועדת המצע של בורובסקי (המומעד,
שהיה מפקד מחוז חיפה במשטרה משהו בדרגת ניצב) והוא סיפר לי
שהמצע כבר מוכן וקצת נתן לי פרטים נוספים.
גם כשרוצים להשתתף בפוליטיקה, זאת ומרת לשנות, להביא דם חדש,
להיא טיהור אווירה, לא תמיד הפוליטיקאים מאפשרים לך.
ספר לי מה קורה בדרום. יש תרבות. הבנתי שיש צורך להקים
תיאטרון. איך מקימים תיאטרון בעירך לדעתך?
עם מי צריך לדבר? כיצד היוזמה הזו תוכל לקרום עור וגידים
לדעתך?
מישהו כבר כתב באיזו ביקורת, "מה הדמויות של עמוס עוז עושות
ברומאן "הענקים וילדי השמש?" משהו בסגנון הזה. אבל נראה לי
שמרבית הקוראים שלי, סטודנטים ואנשים צעירים, בכלל לא הכירו את
עמוס עוז... כך שמצד אחד לא היתה להם ההתמודדות שכזו עם השמות
והמסר שלי (החבוי בשמות) שהיה מיועד כנראה רק לעוז עצמו. ואולי
ליודעי ספרות כלשהם וכותבי ביקורות... מצד שני, הקוראים התיחסו
אל הדמויות האלה כאל דמויות כפי שהן ולא כאל שמות שאולים
מרומאן אחר.
נראה לך שתהיה עוד הוצאה נוספת של הרומאן הזה? מי יוציא לאור
רומאן משנת 1998 פעם שנייה? מי ישקיע 20 אלף שקל בסיפור שמדבר
רק למיעוט?
כתבת 4 שנים. כאילו יש איזה חוק ביחסי אנוש שאחרי 4 שנים אפשר
לתקן יחסים. מעניין...
את ד"ר חסיד פגשתי לראשונה רק לפני פחות משנה, באותה תקופה
הייתי מאוהב בבתו בת ה 39 אז, היום בת 40 כבר {אוי שכחתי לאחל
לה מזל טוב... אופססס...} נולדה גם ביולי... והיתה לנו תוכנית
להביא תינוק
לעולם, בנוסף ל 2 ילדיה. נפרדנו בסוף שנת 2007. אבל מדי פעם
מדברים בטלפון. היא גם באה עם חבר שלה (הסיפור הראשון "סיפור
התאהבותי הקצרצר" עוסק בתאור מפורט של כל המערכת הזו, כנראה
שהמלאך שם לא מצא חן בעיניך...) הם ישבו שניהם בשורה הראשונה,
היא והחבר הישן-החדש שלה בהצגתי "להתקרב דרך אגב" באולם
התיאטרון שלי, בבכורה של ה 2.7 יום הולדתה של מרטין.
22.8.2008 |