ליילה נוימן / הזיה של יום קייצי |
רצים לי בין הרגליים,
הייתי שותה אותם לארוחת הבוקר
עד שיכרון חושים.
והם היו גדלים אצלי
בחשיכת מעיים,
ומצמיחים בי שורשים עבים.
עצי מסטיק ורדרדים
היו אז נחבאים אצלי אל הכלים
הו, אילו מן חיים!
בצל עצי בננה בדרום ספרד הייתי משתזפת,
וב35 במאי בעוד סיור
על הירח
הייתי מסניפה קצת אהבה עיוורת
ואז, אולי הייתי מגלה
מה היא מזמרת, הגברת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|