לילי מושכת
מהר את המפה
בלי להזיז את הכלים,
לילי מצלצלת: 'דינג דונג',
הכובע של לילי
מלא פעמונים.
לילי ואני
נלחמים בחץ וקשת,
לילי עושה לי
חיקויים של חיות,
לילי לא מבינה מילים,
אבל יודעת לדבר
באלף שפות.
לילי מציירת
לולאות עשן
באצבע
מעל המדורות.
לילי-
עם הירח,
עיניה
מתמלאות ומתרוקנות.
לילי ואני
משחקים תופשת
בין שורות הקברים,
לילי אומרת:
"אפשר למות",
ובפעם אחרת,
התחפשה למלכת כוכבים.
כשלילי מפחדת מהחושך
היא בורחת
ליער נושף גחליליות,
לילי אומרת:
"אתה לא אהובי",
אבל מרשה לי
לנסות.
וכשלילי אוהבת
לילי נותנת
כגופה החלול
של ספינת הפיראט,
לילי מסמיקה,
לילי צוחקת,
לילי מבקשת,
לאט, לאט.
לילי מרכיבה אותי על הכידון באופניים,
בירידה אל הים היא עוזבת ידיים,
לילי מחפשת
תינוקות בחול ובמים אימהות,
לילי מקלפת תפוח
ומנחשת
מיהו הרשע בסיפורי האגדות.
לילי אוהבת כשאנו מביטים
במכונות הגדולות
קוצרות בעמקים,
לילי מבקשת
כשהרכבת עוברת
שנעמוד משני צידי הפסים.
לילי יצאה לקטוף
תותים מהשדות,
לילי עוד לא שבה,
לילי אמרה לי
לחכות. |