טיזי דש / להשען אחורה ולהעלם |
אף אחד לא רואה.
אני שקופה.
עיניים גדולות וחלולות,
מביטות על העולם
דרך מסך של
עשן כבד עוטף אותי,
אני נחנקת,
נגמר לי החמצן.
הנה מתחילה סחרחורת.
ונקודות שחורות ממלאות את
המסך יורד,
ההצגה נגמרה.
לא יודעת איפה
אני מאבדת את עצמי
לדעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|