[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוריאל זוהר
/
רותה נעלמה

עכשיו כבר ברור, קיבלתי מידע רב יותר אתמול מהמשפחה ומהגר.
רותה למדה בבית הספר התיכון רופין בכיתה שלי. פגשתי אותה לפני
כ 8 שנים
ואז החלה המחלה של אשתי ולא יכולתי להגיע לירושלים יותר. במפגש
בירושלים השתתפה גם ענת שישבה לידי בשולחן בבית ספר תיכון
רופין, במשך 3 שנים או משהו כזה והיתה נעימה מאוד מוכשרת וכו'
אבל חזרה בתשובה עם בן-קיבוץ גבת ממשפחת ניצן, ועתה יש להם 8
ילדים והרבה נכדים והם גרים בשילה.
במפגש הזה בירושלים שבו גם היתה מרטין, רותה סיפרה לנו שהיא
עומדת להוציא ספר, רומאן שלה באנגלית בהוצאת ספרים לונדונית.
זה ריתק אותי. כי לא ידעתי על כישוריה אלה. וגם סיפרה שהיא
מלמדת פסנתר ויש לה מקהלה.
בכל השכבה שלנו יש 3 ד"ר אחד אלוף (במיל) ורותה שכותבת רומאנים
באנגלית פתאום... וזה עורר בי חשק לחזור אליה. לפגוש אותה.
והתחלתי ככה בימים האחרונים לחפש אחריה כי מדי פעם התקשרתי
בטלפון ולא היתה תשובה ואין אפשרות להקליט הודעות...
וכך דיברתי עם חברים מהכיתה ברופין.
אתמול בערב כבר היה מידע: רותה נעלמה בסביבות דצמבר או משהו
דומה. אחיה עלה לירושלים והשאיר אוכל ליד הדלת שלה... ומאז
...
אי-אפשר היה לדבר איתה, היא לא ענתה. ומאז...
השכנים לא ידעו כלום.
אנחנו מחפשים איזו דרך, איזה חוט...
מישהו הציע לחפש במנזרים, או במאה שערים...

היום כבר ברור יותר. לפני כשנה נכנסה המשטרה, יחד עם מגן דוד
אדום וכבאים ופרצו את הדלת, לפי בקשת אחיה. הדירה היתה במצב
נוראי, ליכלוך. הזנחה. איש לא היה בבית. לפתע רותה יצאה
מהשירותים, ובמעין נון-שלנטיות אמרה לכל הנוכחים שהם לא בדיוק
רצויים כאן. משהו בסגנון:
-"אני לא הזמנתי אף אחד. למה אתם כאן?"
וגם לאחיה שרצה לדבר איתה, היא אמרה:
-"אין לך מה לחפש כאן". מתברר שהיא כבר לא מדברת איתו איזה 15
שנים. ולמרות הכל הוא החליט לבוא אליה מדי פעם ולהשאיר לה אוכל
ליד הדלת. השכנים אומרים שהיתה יוצאת ולוקחת. אחר-כך גילו שהיא
אכלה מעט מאוד.
חברה אחרת מהשכבה סיפרה: לפני שנתיים ויותר, באה אל ביתה ברחוב
אחד העם, דפקה בדלתה. רותה לא ענתה. אבל החברה שלה שמעה אותה
מדברת עם אלוהים... כעבור שעה פגשה אותה בשוק מחנה יהודה. והיא
אמרה לה:
-"אל תדאגו, עוד קצת זמן והכל יהיה הרבה יותר טוב"...
ככה, היתה לה הרגשה שמשהו יסתדר, יהיה יותר טוב. אבל המצב שלה
הלך והתדרדר, הלך והוזנח. היא הפסיקה לשלם חשבונות ובעל-הדירה
ביקש לפנותה. וביום הפינוי, אחרי שפרצו את הדלת, זו הפעם
השנייה, היא כבר לא היתה בבית. האוכל מלפני שבוע, שאחיה הניח
בפתח הדלת, נשאר כמעט רובו ככולו. רק פה ושם כמה נגיסות, כמה
טעימות. מתוך 2 האבוקדו, רק אחד נאכל כמעט לגמרי. החפצים שלה
היו ארוזים בשקיות, כאילו אמרה, אם יש צורך לפנות וצריך לפנות
מהר, אז הנה כל החפצים שאני משאירה. גם את תעוד'ותיה השאירה.
ופאף... אין רותה. איש לא ראה. איש לא שמע. גם לא המשטרה.
את עצמה סילקה. ומאז אין איש יודע היכן היא...


20.8.08







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פתגם פאקיסטאני
עתיק:
כשאתה מתווכח עם
אדיוט, ודא שהוא
אינו עושה את
אותו הדבר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/6/09 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה