אני זוכר היטב את זוהר פניו, אדם בעל חיוך רחב לבוש בהידור
נכנס למספרה, ניגש לדלפק, שלום שמי רפאל הזמינו לי תור לשעה 4
מהקבלה של מלון "הרודס", עניתי בחיוב וקיבלתי אותו בברכה.
תוך כדי תספורת שאלתי אותו מהיכן הוא בארץ, הוא ענה שעד לפני
10 שנים הוא היה גר בארץ, ברעננה כיום הוא מתגורר בפלורידה אם
כי עסקיו פרוסים במספר מדינות: צרפת, ארה"ב, יפן וכי הוא בא
לבקר קצת בארץ ולאחרונה רכש דירה פה באילת.


שאלתי אותו אם משפחתו היגרה איתו גם לחו"ל, הוא נאנח בצורה
כבדה, ואמר לי שזהו סיפור ארוך ביותר.
התעקשתי שיספר ואף בקצרה כי משהו בו קסם לי בדיבורו ובחיוכו,
ובכן אמר לי רפאל לפני כ-10 שנים נפטר אחי הגדול והוריש לי את
כל הונו ונכסיו בחו"ל, ואחד מנכסיו היה חברת השקעות, וכן
התבקשתי לטוס על מנת לסדר כל ענייני הירושה.


כאשר נפגשתי עם עורך הדין בלוס-אנג`לס דבריו היו שהחברה בתהליך
של מחויבות במספר השקעות ולמספר חברות לשלוש שנים לפחות, כך
שאם אמכור אותה אקבל רק 25% מערכה בלבד וזה לבטח לא הייתה משאת
נפשו של אחי הגדול לכן ידעתי שאני צריך להמשיך את מה שאחי
התחיל לא רק בשביל הערך הכספי שבדבר אלה בשביל חלומו. חזרתי
לארץ וסיפרתי לאשתי ציפי ולילדיי ערן וכינרת (אלו אינם שמותם
האמיתיים) את שבליבי שאני חושב שנעזוב הכול בארץ לתקופה של
שלוש שנים לכל היותר ואחר כך נחזור לארץ ושוב פעם הבהרתי להם
רק בגלל שזהו חלומו של אחי.


להפתעתי הרבה נתקלתי בסירוב אדיר מצד משפחתי שאמרה במפורשות
שאין בכוונתה לעזוב ושמבחינתה אני יכול לטוס לבד ובזה נגמר
האיחוד המשפחתי, מצאתי את עצמי במערבולת איומה לנוכח הקונפליקט
בין האמת שבליבי, להחלטת משפחתי לאחר יומיים שבהם לא החלפתי
מילה על הנושא עם אשתי ושתי ילדיי בישרתי להם שאני החלטתי
שנעזוב את הארץ ואודה אם יכבדו זאת אך לצערי הרב אשתי הודיעה
לי כי זה יהיה צעד לתחילתם של גירושים תשובתי הייתה אם כך
הדבר, כך יהיה. לאחר מספר שבועות התגרשנו ומאז משפחתי לא בקשר
עימי כלל, לפני כשש שנים התחתן בני ואפילו לא הוזמנתי, ניסיתי
לחדש קשרים בכל צורה שהיא אך מפעם לפעם נעניתי בסירוב שהלך
וגבר עם הזמן, הייתכן שאלתי את עצמי ? האם הכעס במשפחתי עדיין
מקנן בהם וכי לא יכולים הם לסלוח לי לכל תחינותיי? מה עדיין לא
עשיתי? ביקשתי, התחרטתי, הסברתי אבל שום דבר לא עזר.
בחודש הבא ביתי אמורה להתחתן ואני מקווה מאוד כי הפרשה תגיע
לקיצה ואהיה נוכח בחתונה.
בתום התספורת ביקשתי שאתן לי לעזור לו ולנסות ולדבר עם בני
משפחתו.
אני מקווה שתצליח הוא אמר.
לאחר מספר ימים התקשרתי לבנו ערן, הזדהיתי כחבר ואמרתי שאביו
מעוניין להיפגש איתו. בנו ערן אמר שלא אתערב בנושא וכי העניין
סגור מבחינתו ובכך נותקה השיחה, כך גם לגבי ביתו שאמרה לי
שמבחינתה אבא מת! ביום בו עזב את הבית, אמרתי לה אבל עדיין אבא
זה אבא, הלא כך? לא בביתנו היא ענתה וכבר הזמן עשה את שלו.
לפחות תזמיני אותו לחתונתך אמרתי, זה לא נושא לויכוח אמרה
וניתקה.


הרגשתי נכלם לנוכח ילדיו שבשל אגו נפוח אינם סולחים לאביהם.
התקשרתי לאמם ציפי ולהפתעתי ענה גבר שהזדהה כבעלה וכששמע שאני
חבר של גרושה הזהיר אותי שלא אתקשר שוב שמא יתלונן במשטרה על
הטרדותיי.
התקשרתי לרפאל ואמרתי לו: לא תיארתי לעצמי כמה משימה כה קשה זו
לסלוח.
הוא ענה לא האמנתי שמשנה לשנה הנושא יהיה כאוב יותר, עד מתי
יתרכך ליבם?
יהיה בסדר הבטחתי.


לאחר כשבועיים קיבלתי טלפון מחו"ל, זה היה רפאל, דיברתי
בהתרגשות, הוא אמר שיבוא בעוד כשבוע וחצי ויבקר והוא מקווה
שבתו תזמין אותו לחתונה לאחר שרב הקהילה בפלורידה שוחח עם הרב
שאמור לחתן אותה בארץ והוא הסביר לו את המצב.
שמחתי מאוד וקיוויתי שאותם גורמים דתיים יפעלו על מנת לשים קץ
לסיפור.
למחרת התקשר אליי רפאל שוב, קולו היה צרוד ובדיבור שקט הוא אמר
לי, נאור ישנם דברים שאין לאל ידינו כוח לשנותם גם אם צדקתנו
בם.
הבנתי את המסר ואמרתי לו שאני מחכה לבואו הקרוב...


חודש עבר מאז דיברנו בפעם האחרונה ורפאל לא התקשר ולא ביקר,
התקשרתי לנייד שהוא נושא עימו גם בחו"ל ומשיבון בקולו המוקלט
ענה והודיע על מספר טלפון נוסף שאפשר להשיגו במשרד, התקשרתי
ובקול אמריקאי עדין ענתה בחורה (קרוב לוודאי מזכירתו).
שאלתי אם אפשר לדבר עם מר רפאל והיא ענתה : "I am sorry, he
died two weeks ago from  heart attack."


רפאל נפטר מהתקף לב, ככל הנראה מעומס הדברים אשר העיקו על ליבו
ולסליחתו שמעולם לא התקבלה.
אני רוצה לומר כמה מילים למשפחתו של רפאל (אם להגדירם
כמשפחתו).

תתביישו!!!

תתביישו שלא פתחתם ליבכם

תתביישו שגרמתם למות אביכם

תתביישו שהאגו שלט עליכם

תתביישו ושלעולם לא יקבלו את סליחתכם.

אני מאחל שדולר אחד מצוואתו לא יעבור לאנשים עם לב של אבן
שכמותכם אנשים חסרי רגש.

כי במדינה קטנה כמו שלנו בעודנו מוקפים במיליוני אויבים
ושונאים זה הזמן לדעת לסלוח איש לרעהו.

רפאל אני מצטער תנוח בשלום על משכבך, אני מבקש את סליחתך שלא
עמדתי בהבטחתי.


סליחה רפאל.