המוח שלי עסוק כרגע בלהשיב לך על המכתב הגדול שבו כנותך עוררה
בי התרגשות מחודשת, שלא ידעתי במערכת זו.
--
אינני רואה את שמך בין המכותבים לכן אני מעביר לך את ההזמנה
החדשה והמעודכנת.
אתה בהחלט מוזמן. אשמח להיפגש בגן-העדן האבוד...
--
בהתחלה בכלל חשבתי שאתה עודד לביא
כי עודד היה בעצם היחיד שהגיע לראות בימוי שלי באוניברסיטת
תל-אביב בחוג לתיאטרון בשנות ה - 70 ולכן חשבתי שהוא חוטא גם
בכתיבה וכששאלתי את אחי שלום, גם הוא העלה את עודד בסבירות
גבוהה.
אבל הי
טוב לי עם מי שאתה !
זה נראה לי יותר מבטיח משני הקודמים...
--
מר חזק לא נהרג בתאונת דרכים. היה מועמד בגיל 50 להיות חבר
כנסת בשנת 1977 של הליברלים העצמאיים.
והתחנן בפני שאצביע עבורו וכך עשיתי. עבד ימים כלילות בכל
הארץ... אך ברגע שנודע כי בגין ניצח. חטף התקף לב ונפטר...


מישהי אמרה עליו דברים קשים ביותר, בכלל, העריכה את משפחת חזק
מאוד מאוד, אבל אמרה שיש להם לב מצומק מאוד.
אני מחוייב למר חזק, זה שהתמודד על חברות בכנסת והפסיד את
חייו... כי בתקופת התיכון הוא החליט לעזור לי באנגלית. וכך
הלכה והשתפרה האנגלית שלי, ויכולתי לבחינת הבגרות. וזה בהחלט
הודות לו וללאה לנדאו מבי"ס רופין. שלא הפסיקה לעודד אותי
ואמרה לי, אתה ילד נבון, אתה בחור נבון, תבוא ללמוד אצלי בבית
יצחק. ובאתי ולמדתי אצלה גם כן. אבל בזמנו היה קשה לצאת
באוטובוסים כך שחסון היה קרוב ונוח. לנסוע באוטובוס מהקיבוץ
היה צריך להקדיש לזה יום שלם...
--
לא ברור לי מה כתבת כאן על הספר הארוטי ? האם זו היתה הדרך שלך
לשפר את האנגלית ?
אני מכיר את המורה בנדור. אבל בנדור לימדה אצלנו את המתמטיקאים
ואני הייתי בכלכלה ואזרחות.
לימד אותנו לא תאמין ח"כ מהמערך, חבר קיבוץ ! חווייה אדירה !
אני אהבתי אותו ! כל הכיתה כולל האלוף (במיל) לעגו לו.
אהבתי אותו כי האמנתי שיש לו נכות כמו שיש לי. ותמיד קיבלתי
אותו יפה מאוד לכיתה,
בסוף הוא הכניס לי משהו כמו 7 או 8 בציון גמר, ודי אכזב אותי.
למדנו אצלו גם כלכלה וגם את הרעיון המדיני, וזה היה בסיס אדיר
מבחינתי ללימודי הפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב.
--
אמרתי לך שאני יוצא מחלת פוליו, ועכשיו יש גם פוסט פוליו.
ובכל זאת שרתתי בצבא עד לאותה פציעה ולשחרור.
--
למדתי המון מהחבר-כנסת של המערך. הוא היה מורה בחסד. הוא היה
שחצן אבל זה היה מבוסס על ידע עצום. הוא ידע בעל פה את כל
הפילוסופים הצרפתים, הוא הכתיב לנו בעל פה בלי לקרוא, ישר
מהמוח הקודח שלו. היה לו ידע בכלכלה שלמעטים היה בזמנו. לכן
היה שנים רבות יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת או משהו דומה. הוא לא
יצר קשר עם אף אחד וגם לא איתי. אבל אני יצרתי קשר איתו והייתי
מקבל אותו תמיד אחר כבוד, שעה שכולם חיכו בכוונה בחוץ כולל
האלוף (במיל), כדי לאלץ את הנכה לקום מכסאו אחר כבוד וללכת
לחפש אחריהם... היתה לו רשימה שמית שלנו ונראה לי שבשלב מסוים
הוא ידע אותה בעל פה, אבל לא ידע לחבר בין השם והפרצוף וזה
הצחיק אותנו. החברה גם עשו עליו המון חיקויים ובמיוחד במסיבות.
כי הוא לעולם לא הגיע ולכן אפשר היה להכין עליו המון בדיחות (
לא גסות ח"ו).


אני בכל זאת זוכר שפעם נחמה, שבאה גם מתל-מונד עם מהשמו מאיר
המוכשר, מאותו בי"ס יסודי, העירה לכל הבנים שחיכו בכוונה בחוץ
ואמרה להם
-"שזה לא יאה לתת לו להמתין בכיתה"...
וכולם כיבדו אותה כי היתה תלמידה מאוד מסודרת ומצליחה.
אבל לימים כאשר פגשתי אותה בכנס הכיתות, פתאום נראה היה שהיא
נשארה באותו מקום שאז נראה לי כה מכובד ורם מעלה, אבל לא
התפתחה לשום מקום. ועצב רב מילא את ליבי. כי אהבתי אותה, או
יותר נכון כיבדתי אותה.

19.8.2008