בגוף רזה וארוך, עם פה קצת רועש
ארבעה חדרים לי בלב, זה מה יש.
האחד הוא נקי, וערכי ומסודר
ישן בו בדום - איש צבא לשעבר
השני מכיל זוג חברים קצת מוזר
שאינם מסכימים ביניהם על דבר:
אחד העונה לחברו ששואל
החבר פילוסוף, הראשון - מנהל.
בתא השלישי, ספורטאי מדופלם
שבהבטחת הבטחות - הוא אלוף העולם!
לבסוף החדרון, שזה זמן אין בו איש
רק ארון ומיטה עם קורי עכביש
מספרים ששכן שם מזמן משורר
היה ער בלילות וכותב לאור נר
קצת סיפורים, מעט שירי אהבה
שומדבר איכותי, שיר נואש על תקווה
אך מזמן הוא אינו, השכנים אומרים שהלך
נמאס לו לבד, אז בסוף הוא דעך.
ומאז הקיתון נותר מיותם
מה יש בו בחדר, אם אין בו אדם?
האגדה מספרת שאם תבוא האחת
ישוב לשם המשורר באחת.
עד אז יש אצלי חדרון להשכיר
עוד אין אף קונה, חשוב להזכיר
החדר קטן, אור מועט בעד צוהר
מתאים פחות או יותר, לסטודנטית בדרך לתואר
בינתיים יושב המשורר היכן שיושב...
אולי הוא כותב? אולי סתם חושב?
אולי התעייף מהמשחק המוכר?
מכאן שר הזמן יספר את השאר...
בגוף רזה וארוך, וגב קצת דואב
יש לך תמיד מקום אצלי בלב. |