דידי בר / גזור ושמור |
כשנעתקה נשימתך. כמה קל זה-
ברגע אחד רעמת גבריות מתבדרת
ובשני מחלפות גבורתך כבר אפר לרגליה.
איה הוא החסד של ימי ראשון, השרירים נמתחים
והשמש מזכירה את המתיקות שבכפיית היקיצה
לרגעים הייתה מרדנות ורצון לפרוץ מן המסגרת;
הזמנים יודעים להמשיך על אף רקיעת הרגליים
הנח נשקך, תכולתם היא ריק טעון ברירות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|