|
עת אהבים פנס אסף אורו
הבל פה ומדקרות הלב
מעמיד פנים שהתאפקתי
אם כי אין אני שלו
ידי נגעה בסנטרך
אל צווארך גלשה
ללא תחושת בושה קלושה
אישה
נשקתי
לשפתך
אכן
חולשה
הרוח הסתפקה בלחש
עלעלים צרודים
וצרצרים נסרו תווים
הפך הלב לגעש להב
לשונות אצרו בדים
אכן תנועה לעבר מותן
כיבוש מבצר דרומי
איגוף משמאל ברעד זוקן
נגלה בעוז מומי
שאין אני אלא מדור
במדפי ספרות זולה
בחרת בי מזקני הדור
תמונות עבר שולה פולה
אשוב אל זקנתי
את חורבותיי אנציח
אמחה כל ניסיון חדש
תקוות עוגב אשכיח
לא פנס ולא צרצר
לא הבל פה מסריח
רק שקט זיכרון-עבר
יסוד להסתלקות אניח
שלום לך אהבה
שלום לך מפוח
כבתה האש לעד
נותר לחקוק את שמי בפיח
"היה היה" כך תספרו
להתפאר בזקן השבט
"היה היה זקן וסב
עצרו מלכת עת לשבת"
נכתב שלושה ימים לאחר הניתוח. |
|
|
לכובע שלו אין
שוליים
(איך להגיד
"הומו" מבלי
להזכיר את המלה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.