[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פעם ישבתי בקפה במרכז הכרמל, ליד הדואר, אחרי ששלחתי חבילה.
ולפתע ללא הודעה מוקדמת אני רואה את א.ב. יהושע מגיע עם אשתו.
מתיישבים, אני אומר -"שלום", אומר זאת בקול יפה, הוא עונה לי
יפה מאוד... ואז אני לא זוכר בדיוק איך זה קרה, אבל פתאום הוא
אמר לי
-"אנחנו אוכלים ארוחת בוקר כמעט תמיד כאן, בשעה הזו ב 9 בבוקר"
(או משהו כזה).
אחרי כמה ימים פגשתי אותו שוב בסוכנות דואר אחרת, שנמצאת ממש
בשכנות אלי וגם אליו. והיתה לו איזו "הברקה" מוזרה מאוד...
והוא שאל אותי
-" האם אתה שכן כאן בשכונה ?" ואמרתי לו היכן אני גר, וגם
הזכרתי לו שביקר אצלי פעמיים בדירה, ואז הוא אמר:
-"אבל אתם שייכים לסוכנות דואר אחרת"... ונתן לי להרגיש
שכאילו
הגעתי למקום לא שלי. אמרתי לו שאני בא לכאן בגלל בעיית רגליים,
במקרה ולא הצליח להבחין. היה ברור שהאנשים האלה קצת
פרנואידים...
אבל אני ממשיך לאהוב את "המאהב" שלו, את "השיבה מהודו" מאוד
מאוד והוא בבסיסו אדם מאוד טוב וישר ואמין מאוד. אני מצטער רק
על מה שאמר לי כשהגעתי לחיפה  
-"זהו הפסקתי עם התיאטרון. הפסקתי לכתוב לתיאטרון. נמאס לי."
אחרת אולי היה נוצר קשר יותר מקצועי. הפסיק לכתוב מחזות. חבל
לא?
לי יש הרגשה שהכסף מעוור את עיני הסופרים. בעצם את כל העיניים
האנושיות, כך שבזה הם לא שונים. הכניסה שלו למציצנות טובה מאוד
בעיני. הרשעות שאתה מדבר עליה, לא נתקלתי בה. אבל פארנויה
בהחלט כן. כמו בכל אחד מאיתנו, אני מתאר לעצמי...

את גרוסמן אני אוהב בהחלט וכתבתי עליו כמה מאמרי ביקורת על
ספריו. אני מקבל את דבריך עליו. לא קראתי הכל עדיין.

"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, לא מתחבר אלי, כבר כמה
פעמים נשכבתי לקרוא אותו ולא התחבר לי. אני מעיין, קורא
ונרדם... ואצלי אין טלויזיה, כבר 5 שנים, כך שבאמת אוהב
לקרוא... גם את "קופסא שחורה" קראתי ומאוד מאוד התאכזבתי.
עמדתי לכתוב מאמר ביקורת חריף ביותר. אבל הלב הרך שלי... אהה
כמה סיבובים עושה לי הלב הרך שלי... מסובב לי את המוח.
המאמרים שלו בעיתונות הם בעלי נטייה פוליטית, לעיתים אני מצליח
לקרוא אותם עד סופם. אבל הדיוק שלך בתאור אופיו, יחסו לעצמו
והתנהגותו, מאוד מדוייקים. יש לך הבחנות לא רק של מבקר ספרותי
מדופלם (אוטודידקטי כנראה...?) אלא גם ראייה מעמיקה לליבו
ונשמתו של אדם. אם כי נראה לי לרגע שאינך מקבל בכלל קיום
נשמה... אולי אני טועה ? כי אינך מגיב לתחום הזה בכלל... שהוא
מאוד חזק אצלי, ובזה אנחנו שונים מאוד.
אז לא הבנתי, הוא נמצא כל הזמן בחו"ל ? אז מתי אתה מצליח לפגוש
אותו ? (אותם, את שניהם?)

18.8.2008







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חוסר מעש מוביל
לשעמום, וזה סתם
משעמם





משועממת


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/09 6:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה