רונית שקד / בין הערפילים |
מקיץ אורו
על עיר שבויה בהבל הווייתו
נושם עצים
מריח ליקוי משמח
ירח
בתוכי
קודח
מתבדח
עם הרגש כבר לא יכול להתווכח
יותר אני לא בורח
אלא מחליט לחיות בתוך בריכה
להזדווג בנחת
עם צללי החשכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|