|
לעיתים,העבר מכה בי,
ואובד הסדר. שוב,
הדברים משתבשים;
ואני מתכרכם והופך
לחור שחור
עם כבידת אינסוף
בפינת החדר.
לא שכחתי.
ואת החרב,
אני נושא תמיד.
לא שכחתי כיצד משתמשים.
זה כמו
לרכוב באופניים - פשוט לא
שוכחים.
את גלי אהבתי
לשלוש שניות, בערך;
במושגי זמן ואהבה
יחסיים.
הוא סיפר לי בסוד
על הילד
שלא הייתי.
הוא אמר - אני רץ
בשביל להשיג אותך
כי אנחנו
לא באותו מקום.
התאפקתי
מלומר שאני הולך אחור
לברר מה הותרתי
וכל היסודות שלו
שאני מתקנא בם;
אני מחפש.
באמת שלא שכחתי
כיצד להשתמש.
אבל היא כבר
כבדה לי על הירך
והלב
מעמיס זמנים
ותהיות
09.2008
על שעון שתקתק
ותקתק ותקתק
ותיק תיק
השיר התפרסם קטוע - ככל הנראה בשל טעות שלי בזמן הפרסום -
מאוחר מדי גילית וניסיתי לשחזר כמיטב יכולתי
|
|
|
אישתו של זובין
מהטה,
אחרי שמארק שאגל
אותה,
זרקו על אבא
אבן,
ולא נשאר מיוסי,
שריד,
הפנס של גולדה
מאיר,
ושל יעקב
אחימאיר,
דחפו לדפנה
דקל,
ולדן תורן,
ואז נולד לזהבה
בן,
שפתח לסנדי בר,
ושם פגע באהוד
ברק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.