זה צריחים מזדקרים אל השמיים
קרועים מסכי ערפל
באין אדם
רוח אלוהים משתוללת ללא הפרעה
מאכילה חלונות פרוצים
חדרים מסחררים אבק
כשבני-אדם אכלו אלה באלה
דרכי עפר מחוקות, נמחקות בצמחייה
שרכים מטפסים על גורדי שחקים
אריות גרים בחדרים
אותות חשמליים אין, לא באים והולכים
כוכב נטוש, כדור מיותם
גולה מרחפת, גוש מת, במרחבי אינסוף
שירה מרחפת ואין איש שומע
ואין שומע היש שירה?
מלאכים מקפלים את גלימותיהם ונועלים דלתות
רעמים מתפצחים בשמיי לילה, מבזיקים
מעלים להבות על חורשות פרא
אדמה קבורים בה גופות
מישור בו מרקיבות הגוויות
איש לא ישמע קינה
איש לא ישמיע
רק מלאכי גיהינום ירחפו רעבים
ויכלו זעמם בקירות טחובים

שיבולים קטנות בתפרחת האביב
מקימות צעקה בקולות דקים
רגל דורסת פרחים
טנקים מזוינים
פצצת אטום בשמיים
יש זמן לעוף
ריח לילה, תבלינים חריפים
ירח נודד לאט
העלם אובד עצות ברחוב נטוש
מחכה לאהבה מזדמנת
חלומות מתוקים מתפנקים לה
רדיו לוחש לה סודות
אוספת חולצה ורצה הביתה
מיטה מתקפלת, מנורת קיר
על המזרן חריכת סיגריה
עשן מתאבך ממאפרת פח
במרפסת הרחבה יש דמות הולכת
הבהוב סיגריה בחשכה
העולם מנסה בכוח לעצור מלכת.