קורע מהחלומות חוטים דקים של תחרה לבנה,
קושר אותם סביב גרונך, צוחק עם דמעות בעיניי,
את כל כך יפה, אפילו בעולם הבא.

קורע חוטים ממארג החיים, קורע חוטים,
ושוזר אותם בגורלי, שלעולם לא ארגיש לבד,
אפילו שאת כבר הלכת.

מלאך המוות צוחק לצידי, צחוקו רועד בראשי,
מהדהד בכל עולמי, ואני צוחק יחד איתו,
זה לא הסוף, אבל זה מרגיש כך.

תני למוות לחבק אותך, אז מה אם החלומות
לא יתגשמו לעולם, התחרה כבר אדומה מדם,
ואת לעולם אינך בוכה, אז למה להמשיך לחלום.

אלוהים רחוק מימך, אולי תעזבי אותו במנוחה,
ותנוחי בחיקי עד שהמוות יפסיק לצחוק יחד עימי,
ואשאר לבד בעולם הבא.

רוחות לא מאמינות, שדים לא צורחים,
ומלאכים טובים רק בשביל לשרוף ביום ראשון,
אז אנא ממך, אל תעזבי אותי לבד, תני לי לשזור
חוטים ממארג החיים לגורלי.

תני לי לחיות בתוך עולמי,
ותתני לי לחנוק אותך בתוך החלומות, לעולמי עד,
תני לי לחנוק אותך בחוטי תחרה דקים,
ואל תשנאי אותי בבוקר.

16.8.08