|
על צה"ל, יום אחד, ו-38 חודשים של התבגרות והתמסרות
כמו כף יד מלטפת -
נוגעת, נרדמת, נזכרת.
בכחול, חום, סגלגל ואדום
האופף את כל צבעי הקשת.
בוקר.
צהוב ואפור, כתום ומתכת
עשן ציפורים, גלית ומיכל
בגרות מלמדת, לומדת, נאלמת
ישירות אל תוך החלל.
צהריים.
עוצרים לשנייה, עיתון באחת
בשקט תקופתי ובדממת מעבר
אנשים הולכים אט-אט ובנחת
עוד מעט - יהיה כבר עבר.
ערב.
עת שקיעת החמה, יוצאים כולם
קוצף-שוצף-רועש-גועש - לא עוצר
הולכים סביב, מנתחים את העולם
והאל, כאן בנגב -
עוד יום הוא קוצר. |
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.